פסק-דין בתיק תא"ח 39813-03-13 - פסקדין

1.         בפני בית המשפט תביעה לפינוי מושכר ביחס לדירת מגורים הנמצאת ברח' יצחק 18 בחיפה, הידועה כגוש 10807, חלקה 78, תת חלקה 3 (להלן: "הדירה"). הנתבעים הינם שוכרים של הדירה אשר התקשרו עם מר יאיר זוטא (להלן: "זוטא"), שהיה הבעלים הקודם של הדירה, לפני שנרשמה בבעלות גב' אילנה סבג בטלמן (להלן: "בטלמן").

2.         התובע רכש את הדירה מבטלמן על פי הסכם מכר מיום 26.12.12. זאת האחרונה נרשמה בלשכת רישום מקרקעין כבעלת זכויות בדירה, בהתאם לפסק הדין מיום 30.8.12 של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה בתיק תה"ס 19279-01-11. ביום 5.2.13 התובע נרשם כבעל הדירה בלשכת רישום מקרקעין.

3.         לטענת התובע הנתבעים שוכרים את הדירה עד ליום 15.3.13, וכי כיום אין להם זכות להמשיך ולהחזיק בה. לפיכך עליהם לפנות את הדירה.

4.         טענת ההגנה העיקרית והמרכזית של הנתבעים היא, שיש להם זכות להמשיך ולהחזיק את הדירה כשוכרים עד יום 15.3.15. זאת על פי שני מסמכים בהם זוטא האריך להם את חוזה השכירות. המסמך הראשון מיום 22.11.11, על פיו חוזה השכירות מוארך עד ליום 15.3.14 (להלן: "התחייבות 1").

המסמך השני מיום 26.1.12 על פיו חוזה השכירות מוארך עד ליום 15.3.15 (להלן: "התחייבות 2"). לטענתם דמי השכירות בסך 30,000 ש"ח לכל שנת הארכה, שולמו מראש לזוטא. בנסיבות אלה לטענתם אין בסיס לתביעה ודינה להדחות.

דיון

5.         נשמעו עדויותיהם של זוטא, הנתבע 1 והתובע (בסדר זה - בהסכמת הצדדים).   

6.         על פי הראיות שהובאו בפני בית המשפט בהליך זה (מבלי שיש בכך קביעה ביחס להליכים אחרים ככל שיתנהלו), התובע פעל בכל הקשור לרכישת הדירה, ולבירור העובדות הקשורות בשכירות של הנתבעים, בתום לב, בסבירות ובצורה נאותה. התובע רכש את הדירה מבעלת הזכויות הרשומה בלשכת רישום המקרקעין. מאחר והתברר לתובע שבעלת הזכויות רשומה על פי פסק דין, הוא ביקש לראות את פסק דינו של בית המשפט לעינייני משפחה אשר הוצג לו. התובע קיבל אינפורמציה מב"כ המוכרת ומהמוכרת עצמה, שלנתבעים זכות שכירות עד 15.3.13 בלבד. התובע ביצע בדיקות בעיריה הן ביחס לנכס והן ביחס לחוזה שכירות שדווחו לעיריה, שהראו שהשכירות מסתיימת ביום 15.3.13.

7.         יש ספק בטענות הגנה של הנתבעים ובמסמכי ההתחייבות, כפי שיוסבר להלן.

8.         בעת שהתובע ביקר בדירה עובר לרכישתה, הוא פגש בנתבעים. סביר להניח שאם היה לנתבעים הסכם שכירות לעוד למעלה משנתיים ממועד הביקור, הם היו מעלים זאת בפניו. זאת מאחר וסביר שירצו להבהיר לתובע, שעומד לרכוש את הדירה, שזכותם להמשיך להתגורר בדירה עוד מספר שנים. הנתבעים נמנעו מלעשות זאת. יש בכך להחליש את גרסתם.

9.         הנתבעים טענו כי נהגו לבצע משיכות שוטפות מחשבונם ולהחזיק סכומי כסף גדולים במזומן, שמתוכם ביצעו את התשלום. זוטא טען שביצע הפקדות לחשבונו כל פעם של 30,000 ש"ח.

ספק אם הנתבעים הוכיחו כי אכן שילמו לזוטא את דמי השכירות למשך כל התקופה להם הם טוענים. כאמור, לטענתם התשלום בוצע במזומן. זוטא מצידו העיד שהוא קיבל את התשלום במזומן בשתי פעמים, כל פעם 30,000 ש"ח, בעבור כל שנת הארכה, וכי הוא ביצע את הפקדת הכסף בחשבונו האישי. הנתבעים לא הציגו אישור בדבר ביצעו פעולה בנקאית של משיכת סכום כסף גדול של כ-30,000 ש"ח לצורך ביצוע כל תשלום (אם כי נהגו למשוך במזומן באופן שוטף סכומים לא מבוטלים). מנגד זוטא הציג הפקדה לחשבונו ביום 22.11.11 של 5,600 ש"ח וסכום נוסף של 25,000 ש"ח לחשבונו של בנו (בטענה שרבץ עיקול על חשבונו האישי ולכן עשה שימוש בחשבונו של בנו לצורך ביצוע הפקדות). ביחס לתשלום השני של 30,000 ש"ח לא הוכחה כל הפקדה של זוטא.

10.       כאמור אם מסתכלים על המשיכות מחשבונם של הנתבעים והפקדות שביצע זוטא, נראה שגרסת הנתבעים איננה מאוד חזקה, לפחות לא ביחס לתשלום השני. יש לציין שזוטא טען שהוא אינו יכול להציג אישור בנקאי ביחס להפקדה לתשלום השני בחשבונו של בנו, מכיוון שהקשר עימו נותק. עם זאת, היה מקום לצפות שהנתבעים יעשו מאמץ לזמן את בנו של זוטא על מנת להוכיח ענין זה. הם נמנעו מכך והדבר מחליש את גרסתם.

11.       טענה נוספת של הנתבעים היא, שלאור תקופת השכירות הארוכה הם השקיעו בדירה כ-80,000 ש"ח שיפוצים. טענה זו נטענה בעלמא. לא הובאה לגביה הוכחה סבירה. יש בכך להחליש את גרסת הנתבעים.

12.       ב"כ זוטא בהליך אחר, שליווה אותו גם בהליך זה, עו"ד פז גולדהורן, שלח מכתב לב"כ הנתבעים מיום 6.3.13 (נספח ה' 2 לכתב ההגנה). בסעיף 1 למכתב זה נכתב במפורש שתקופת השכירות המאורכת של הנתבעים בדירה תסתיים ביום 15.3.13. יש במכתב זה לתמוך בגרסת התובע ולשלול את גרסת הנתבעים. במהלך הליך זה עו"ד גולדהורן הצהיר שמדובר בטעות סופר וכי צריך להיות 15.3.15 במקום 15.3.13. ספק אם יש לקבל טענה זו. מדובר בענין מהותי במחלוקת בין הצדדים, והמכתב נשלח בין היתר על מנת להבהיר נקודה זו. לא סביר שעו"ד גולדהורן היה ממתין לדיון בבית המשפט במסגרת הליך זה, על מנת להצהיר על כך. סביר שעו"ד גולדהורן היה מוציא הודעת תיקון עוד לפני כן. יתרה מזו, לזוטא אינטרס לתמוך בגרסת הנתבעים, שכן אם גרסתם לא תתקבל תתכן ותופנה אליו דרישה כספית לאור טענת הנתבעים ששילמו לו את כל דמי השכירות. לפיכך היה מצופה מזוטא או מעורך דינו להבהיר טעות זו, בשלב מוקדם יותר. בנוסף, היה מקום לצפות שהנתבעים ידרשו מעו"ד גולדהורן תיקון מידי של הטעות במכתבו, שנשלח לבא כוחם, שכן מדובר בטעות המתיחסת ללב המחלוקת עם התובע. הם לא עשו זאת. יש בכך להחליש את גרסתם.

13.       חזוי השכירות והארכתם עד ל-15.3.13 דווחו לעיריה. ההתחיבויות לא דווחו. יש בכך להחליש את גרסת הנתבעים.

14.       תמיכה מסוימת אני מוצא לגרסת הנתבעים בכך, ששילמו את הארנונה לעירית חיפה לשנת 2013 מראש.

15.       הנתבעים בגיל מתקדם יחסית, ניצולי שואה, סובלים מבעיות רפואיות שונות, המצויים בחובות. בסיכומו של דבר ניתן לומר שהציגו ראיות סבירות להארכת חוזה השכירות עד ליום 15.3.14. זאת לאור העובדה שהציגו משיכות מסויימות מחשבונם בבנק, ולאור העובדה שזוטא הציג ראיות סבירות על כך שקיבל סמוך להתחייבות 1 סכום של כ-30,000 ש"ח. כמו כן הוצגה אסמכתא ביחס לתשלום ארנונה שמתאימה להתחייבות 1. מצד שני לא הוצגו ראיות סבירות להארכת חוזה השכירות עד ליום 15.3.15 על פי התחייבות 2. מעבר לכך הנסיבות הכוללות מצביעות על כך, שהנתבעים היו מביאים בפני התובע את העובדה כי הם שוכרים את הדירה עד למועד זה, לאור תקופת השכירות הארוכה, שתמנע ממנו לעשות שימוש בדירה כפי שהתכוון לעשות. בנסיבות אלה אני קובע שהנתבעים הציגו הגנה ראויה לתביעת הפינוי עד ליום 15.3.14, ולא מעבר לכך.

16.       לאור זאת שהתביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד, ובנסיבות המיוחדות של המקרה, לא יעשה צו להוצאות.